גזר דין בתיק הע"ז 40856-08-10

1.           בישיבת הקראה שהתקיימה ביום 29/1/12, הורשעה הנאשמת 1, על יסוד הודאתה, בהעסקת 22 עובדים זרים בלא היתר כדין, מתוכם שלושה עובדים הועסקו גם ללא הסכם עבודה בכתב, ללא שהוסדר עבורם ביטוח רפואי ובלא שנמסר להם תלוש שכר (עבירות לפי סעיף 2 (א) ו- 2(ב)(2), 2(ב)(3) , 2(ב)(7) לחוק עובדים זרים, התשנ"א - 1991). לנאשם 2 יוחסה אחריות לחלק מהעבירות בהן הורשעה הנאשמת 1 ולפיכך הוא הורשע בגין העסקת 5 עובדים בלא היתר (שלושה מתוכם הועסקו גם בניגוד לסעיפים 2(ב)(2), 2(ב)(3) , 2(ב)(7) לחוק).

2.           הודאת הנאשמים נמסרה בהתאם להסדר טיעון, ובהמשך הישיבה טענו הצדדים לעונש, בהתאם למסגרת שסוכמה ביניהם בהסדר הטיעון.

3.           ב"כ המאשימה טענה כי מדובר במספר רב של עבירות (31) שבוצעו במסגרת משלח ידם של הנאשמים, במועדים שונים, וכן הבהירה כי ההליך הפלילי ננקט נגד הנאשמים לאחר שכבר הוטלו עליהם קנסות מנהליים, ומשהוברר כי ההליך המנהלי לא יצר הרתעה מספקת (יצויין כי בהקשר זה לא הוצג בפני בית הדין מידע קונקרטי). לנוכח האמור, ובשים לב לכך שמדובר במכת מדינה, אשר מצדיקה ענישה כלכלית מרתיעה, הגם שניתן משקל לעובדה כי הנאשמים הודו בעבירה המיוחסת להם, ובכך חסכו זמן שיפוטי יקר, טענה התובעת כי יש להטיל על הנאשמת 1 קנס בשיעור 60% מהקנס המקסימלי לכל עבירה ובסך הכל - 2,172,480 ש"ח. הקנס שמבקשת המאשימה להטיל על הנאשם 2 הוא על סך 175,200 ש"ח.

4.           מנגד, ב"כ הנאשם טוען כי בעת ביצוע העבירות היתה הנאשמת 1 חברה צעירה, אשר אין לכחד כי התנהלותה היתה נגועה בתקלות, ואולם, לטענת ב"כ הנאשמים מאז הופקו לקחים והראיה לכך - שמאז העבירה האחרונה שנרשמה לחובתם של הנאשמים, מיום 16/11/08, הנאשמים לא עברו עבירות נוספות ומכאן שהפנימו את חומרת העבירות שיוחסו להם ותיקנו את דרכם. עוד מצביע ב"כ הנאשמים על כך שהנאשמים הודו בביצוע העבירה ובכך חסכו זמן שיפוטי יקר, וכן מבהיר כי השתת קנס גבוה תמית אסון על החברה ותוביל לפיטורים של עובדים רבים.

5.           אשר לנאשם 2 ב"כ הנאשמים הצביע על כך שהנאשם 2 נמצא מעורב אך בחלק קטן מהעבירות שיוחסו לנאשמת 1.

הכרעה

6.           בתיק זה עניין לנו בכתבי אישום יזומים, ולא בכתב אישום שהוגש בעקבות בקשת נאשם להשפט. אין חולק על כך, וזו נקודת המוצא לענייננו, כי כתבי האישום הוגשו לאחר שבעבר ננקטו נגד הנאשמת הליכים מנהליים, והיא נדרשה לשלם קנסות, אשר נראה כי לא היה בהם כדי ליצור את ההרתעה הנדרשת. זאת ועוד, מדובר ברשימה ארוכה של עבירות, אשר בוצעו במועדים שונים בין השנים 2007-2008.

7.           כידוע, מקום שמדובר בכתב אישום שמוגש בעקבות בקשת נאשם להשפט, מתווה המחוקק מדיניות ענישה ברורה, ולפיה הקנס שיוטל בהליך הפלילי, לא יפחת מהקנס המינהלי שהוטל בגין אותה עבירה אלא מנימוקים שירשמו (ראה סעיף 14 לחוק העבירות המנהליות), ואולם, לעניין גזירת הדין מקום שמדובר בכתב אישום יזום, לא הותוותה מדיניות עונשית בחוק.

8.           לטעמי, משמדובר בהליך פלילי יזום, שהוגש בנסיבות בהן אין זו העבירה הראשונה שביצע הנאשם וכבר הוטלו עליו קנסות מנהליים שלא מנעו אותו מלחזור ולבצע את העבירה, ככלל, מן הראוי שהקנס שיוטל על הנאשם במשפטו, יהיה גבוה באופן משמעותי מהקנס המנהלי הקבוע לעבירה.

9.           בענייננו בשים לב למועד ביצוע העבירה, אין חולק כי הקנס המינהלי לכל עבירה בה הורשעו הנאשם עמד על סך 5,000 ש"ח ואילו הקנס המירבי הקבוע לעבירה בחוק העונשין הוא על סך 116,800.

10.       בענייננו מדובר כאמור בנאשמת שאין חולק כי הוטלו עליה בעבר קנסות מנהלים בגין עבירות דומות, ויש בכך כדי להצדיק החמרה בענישה, ובפרט בשים לב לכמות העבירות שצברה על פני תקופה בת כשנתיים. עם זאת נדמה, כי אילו נקטה המאשימה בפעילות אכיפה אפקטיבית ומהירה יותר, היתה גם הנאשמת ממהרת ללמוד את הלקח.

11.       בצד השיקולים לחומרה, מצאתי ליתן משקל ממשי ביותר לעובדה שהנאשמים חסכו זמן שיפוטי רב שהיה כרוך מן הסתם בניהול תיק זה, ולכן החלטתי להשית על הנאשמת 1 קנס ששיעורו 6 פעמים הקנס המנהלי ובסך הכל 930,000 ש"ח אשר ישולם בחמישה תשלומים חודשיים שווים החל ביום 1/3/12 ובכל 1 לחודש.

12.        הנאשם 2 ישלם קנס בסך 100,000 ש"ח שישולם ב- 10 תשלומים חודשיים שווים החל מיום 1/3/12 ובכל 1 לחודש.

13.       בנוסף, אני מורה כי עד ליום 29/2/12 יתייצבו הנאשמים במזכירות בית הדין על מנת לחתום על התחייבות בסך 116,800 ש"ח, להמנע מעבירה לפי חוק עובדים זרים, תשנ"א - 1991, בתוך תקופה של שלוש שנים.

על יסוד הוראת סעיף 74 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, אני מורה כי באם לא תחתם ההתחיבות כאמור, יוטל על הנאשם 2 מאסר לתקופה של 30 יום. למען הסר ספר יובהר כי באחריות המאשימה לוודא חתימה על התחייבות.

14.       זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 45 ימים.

15.       בהתאם להסכמת הצדדים גזר הדין ישלח אליהם באמצעות הדואר.

ניתן היום,  ה' שבט תשע"ב, 29 ינואר 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: